|
|
| |
סיפור הצלחה:
הסופרת שיצאה מהמגירה |
 |
|
|
| |
|
|
שמי דורית ואני מורה כבר למעלה מעשרים שנה.
בביה"ס אני זוכה להערכה רבה,
הן מהצוות
המנהל ומהעמיתים, והן מתלמידיי ומהוריהם.
כולם בטוחים שאני לגמרי מסופקת
וממומשת, אבל אני, יש לי סוד...
אני אוהבת לכתוב. מאז
שנולדו ילדי, נהגתי להמציא עבורם סיפורים, סיפורי פנטזיה והרפתקאות. ילדיי
היו מרותקים, וכך גם ילדי מכריי, והוריהם.
בעצם, כל מי ששמע את הסיפורים
אמר שעליי להוציא אותם לאור.
|
| |
מה קורה לחלום שנדחה? |
 |
|
הכתיבה הפכה לעיסוק המשמעותי ביותר בחיי, ופיתחתי תשוקה עזה לראות ספר משלי
מתנוסס בחלון הראווה של
"סטימצקי", או לפחות על המדפים. הגננות מקריאות
אותו לילדים, ההורים קונים והילדים מקשיבים מרותקים...
ואני קונה את חלקי
הקטן בנצח.
כל השנים עשיתי מעט מאד
כדי לממש את החלום. פעם, לפני שנים רבות, שלחתי את כתב היד להוצאת ספרים
ידועה והיא דחתה אותו.
הדחייה דכאה אותי והסקתי ממנה כי סיפוריי אינם ראויים לפרסום.
אבל, החלום סירב להתפוגג.
|
| |
ההחלטה |
|
|
לפני מספר חודשים אחי הבכור והאהוב נפטר באופן פתאומי, בעודו מתכנן הגשמת
חלומות לעת פרישתו הקרבה. בעודי מתאבלת עליו, תפשתי, בבהירות מכאיבה, את
ארעיותי בעולם: אשליית הביטחון שלי, שיהיה מחר, ושנה נוספת, ופרישה – נפגעה
קשות. החלטתי לממש את חלומי עכשיו ולהוציא ספר בהקדם האפשרי.
|
| |
פחדים וספקות |
|
|
ההחלטה הנחרצת שלי גררה בעקבותיה פחד אדיר: איך אעשה את זה? השגרה הברוכה
שלי, שכוללת הוראה, ניהול משק בית, 3 ילדים ובן זוג,
מכלה את כל זמני. מאין אמצא זמן להוציא ספר לאור? וכוחות נפש? וידע? ומה אם
אדחה שוב ושוב? איך אעמוד בזה? ואולי בכלל סיפוריי אינם טובים? ומי יודע אם
יפרגנו לי בביה"ס? אולי ילעגו? אולי יתקפו אותי? ואולי הזוגיות שלי
תיפגע... והילדים... ואולי... ואולי... ומי צריך את כאב הראש הזה בכלל?
|
| |
יד מכוונת |
|
|
בשלב זה שוחחתי עם חברה טובה. היא הקשיבה בסבלנות לכל לבטיי הטרחניים,
ואמרה בשלווה: את זקוקה לאימון. ואני מכירה את המאמנת המתאימה.
כך הגעתי לאימון אצל ציפי קריזלמן.
|
| |
האימון |
|
|
ציפי, בדרכה השלווה והנעימה, עזרה לי להציב לעצמי מטרות ויעדי ביניים בדרך
למימוש החלום.
היא לימדה אותי שאני יכולה להשיג את מטרתי באמצעות עשייה מתמדת. היא אימנה אותי
להשיג את המידע הדרוש לי. למדתי שאני יכולה לפנות לי זמן, באמצעות חשיבה על סדר
העדיפויות שלי וסילוק "גנבי זמן" מחיי. האימון גילה לי מקורות כוח ועוצמה בלתי
צפויים – בעצמי, ובאחרים. הבנתי שמימוש החלום שלי הינו מסע, עם עליות וירידות –
ולמדתי איך להתייחס למכשולים ולנפילות בדרך ליעד, ולא להישבר. קיבלתי אימון
בגיוס שותפים למסע שלי: למדתי לבקש ולקבל עזרה מאנשים שלא הייתי חולמת לפנות
אליהם קודם.
|
| |
ההגשמה |
|
|
כעת אני כמעט בסוף הדרך. אני נמצאת בשלבים האחרונים של משא ומתן
עם הוצאת
ספרים מוכרת ומכובדת, ומצפה לעבודה עם העורכת של ההוצאה. כבר הופניתי אל
מאייר, שאת עבודותיו אני מעריצה מזה שנים, והוא יאייר
את הספר שלי!
|
| |
גם הברכות באות בצרורות... |
|
|
עכשיו אני יודעת
שהספר שלי ייצא לאור, אך אינני בטוחה שזה שהדבר החשוב ביותר שקרה במהלך
האימון. אולי חשוב יותר שאני מרגישה אחרת:
בעלת ערך, בטוחה, סומכת על עצמי.
המפקחת ממשרד החינוך פתאום מציעה לי לשקול תפקיד ניהולי, מבלי לדעת על
התהליך שעברתי.
היא מדברת על העוצמה הקורנת ממני. הבת המתבגרת והמרדנית שלי התחילה להתייעץ
איתי בעניינים שונים.
כנראה שכמו
הצרות – גם הברכות באות בצרורות.
|
| |
מידע נוסף על אימון אישי |
 |
|
|
