|
סב זקן שנכדו בא אליו
כועס בגלל ידיד שנהג בו בחוסר צדק, סיפר לו סיפור:
פעם גם אני, חשתי שנאה גדולה כלפי אלה שגזלו ממני ללא חרטה. אבל השנאה
החלישה אותי, ולא פגעה באלה שגזלו ממני. גיליתי שלשנוא זה כמו לשתות רעל
ולקוות שהאויב ימות. אני נאבקתי עם רגשות אלה פעמים רבות.
|
|
דומה שיש שני זאבים בתוכי;
האחד טוב ואינו פוגע באיש. הוא חי בהרמוניה עם הסובבים אותו ואינו נפגע
כאשר אין כל כוונה לפגוע בו. הוא יאבק רק כאשר יש סיבה נכונה למאבק, ויעשה
זאת בדרך הנכונה. אבל... הזאב השני... אה! כל דבר קטן מצית
את זעמו. הוא
נאבק בכולם, כל הזמן, ללא סיבה. כעסו ושנאתו סוערים כל כך,
עד כי הוא אינו
יכול לחשוב. זעמו הוא חסר-אונים, שכן אינו משנה דבר.
לפעמים
קשה לחיות עם שני זאבים בתוכי, שכן שניהם מנסים לשלוט ברוחי.
|
השנאה מחלישה